{טז} ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת:

{יז} ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי (פרק ד')

// שירה לימון // 

פסוק ד' פרק ג' // תהילה פרידמן

{כב} ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים: (פרק א')

// צפיה פלסר //

{י} ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך: {יא} ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים: {יב} שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים: {יג} הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה: (פרק א')

// קרן פרופסורסקי //

{יד} ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה: {טו} ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך: (פרק א')

// שחר קריב //